King Of The Hill
זה היה בוקר קיציי בסוף חודש יוני כשמד הטמפרטורה הראה את הערך 38 (צלזיוס, צלזיוס). כן, כן... אנחנו בבאר שבע בירת הנגב והמדבר של ישראל. 3 רכבי מיני קופר ועליהם לוגו השוורים המפורסם עשו את דרכם בגג מופשל ובשעת בוקר מוקדמת לכיוון אוניברסיטת בן גוריון. הרכבים האלה נשאו עליהם מאות פחיות רד בול צוננות וצוות מלא של 6 בנות ווינגס מלאות באנרגיה שרק מוכנות להפיץ אותה לסטודנטים בקמפוס. קשה לתאר את כמות המבטים והתגובות שהשיירה משכה לכיוונה. מה שאותם מבטים משתאים לא ידעו, הוא את הסיבה להדרמה לעבר האוניברסיטה הרחוקה – תחרות הסמול פייר (SMALL FIRE) הראשונה מסוגה – RED BULL KING OF THE HILL.
מדובר על תחרות טיפוס על מבנה שהוא חלק מהסנאט של האוניברסיטה. כן, כן... שמעתם נכון. הסנאט ! היכן שיושבים הנשיאה, הרקטורים הדיקנים וכל אותם אנשים שמייצגים את הפן הרציני של האוניברסיטה. מדובר על מבנה בצורת קונוס קטום ראש ובגובה של כ-8 מטרים שממוקם במרכז הקמפוס, מקום בו חולף כל סטודנט מספר פעמים ביום. אותם סטודנטים החולפים על פני המבנה המיוחד תמיד תוהים לעצמם עד כמה גבוה היו יכולים לטפס עליו – תהיות שאינן התממשו לעולם, או יותר נכון, עד עכשיו. הרי אם יש משהו שרד בול טובים בו הוא שבירת מוסכמות וזה מה שבאנו לעשות כאן היום ! על המתמודדים האמיצים היה לטפס על המבנה במהירות הגבוהה ביותר ובעזרת סולם חבלים מיוחד שנפרס עליו, ולהגיע לדי ג'יי שמוקם בראשו של אותו מבנה.
כבר בשלב ההקמות והצפת הקמפוס במיתוג משובח של רד בול התחילה ההמולה סביב האתר. הסטודנטים עמדו בהשתאות ושפשפו את עיניהם כלא מאמינים תוך שהם לא מצליחים להסתיר חיוך ילדותי שנפרס על פניהם. עדים מספרים, כי המשפט "אני פשוט לא מבין איך רד בול ארגנו את האירוע המטורף הזה!" נשמע לא פעם מאתר ההתרחשות, למרות שלא היה צורך להקשיב. המבט והחיוך של הסטודנטים בזמן שהם חולפים על פני הקונוס דיבר בעד עצמו.
אחת אחרי השנייה עלו מכוניות המיני קופר בגאווה (עם הגג פתוח כמובן!) אל רחבת הסנאט ונעמדו כמו דוגמניות. הווינגס הנחושות נפרסו כל אחת ותפקידה: הנחיית האירוע, רישום, מדידת זמנים וחלוקת רד בולים צוננים. עכשיו כבר ממש היה אפשר להרגיש את ההתרגשות באוויר ואין ספק שהכמות הגדולה של האנשים שעמדו בסבלנות וחיכו לתחילת התחרות רק העצימו אותה.
כל מתמודד שנרשם הגיע בתורו לעמדת הטיפוס, נקשר לרתמת אבטחה מיוחדת, ולגם פחית רד בול צוננת בשביל לקבל בוסט של אנרגיה וכנפיים שיעזרו לו להגיע למעלה במהירות. 1...2....3 קראה בת הווינגס החיננית שקיבלה אליה את תפקיד ההנחיה והמתמודד שאט על עבר הפסגה, אל עבר הדי ג'יי.
עכשיו בואו נכניס את הכל למשוואה: 3 שעות של אירוע, 150 מטפסים (מתוכם כ-25 בנות!), מוזיקה שהכניסה טונות של גרוב רד בולי, מאות פחיות צוננות נלגמו בשקיקה, אוהל אחד מגניב שאכלס טורניר פלייסטיישן להנעמת זמנו של הקהל, שמש באר שבעית חמימה, שגם היא בליווי 38 מעלות החום לא הצליחו אפילו במאום להרוס את האווירה המטורפת שהייתה. מה קיבלנו? אירוע אחד בלתי נשכח בתקציב כמעט אפסי שייכנס לנצח אל דפי ההיסטוריה של האוניברסיטה, וישמש כאגדה אורבאנית שתשמש את הסטודנטים בעוד כמה שנים לצורך השארת רושם ויראת כבוד בקרב אלה הטריים שרק ייכנסו לקמפוס. "כשאני הייתי בשנה א'" הם יגידו להם... "היתה חברה, רד בול, שבאו לפה וכבשו את בית הסנאט. אני לא אשכח את היום הזה".
•
תגובה
הגב