לירן אלמוזנינו (30) יפו, אופיר פנחס (29) תל אביב, אביאל עוז (29) בני ברק, יהודה יפה (29) חדרה ויקיר עמוס (28) מבני ברק, הם חמשת חברי "קאמיקאזי". את פשר השם הם מסבירים כך:  חיפשנו שם  שיעביר את מסרי רוח הקרב שלנו והחתירה לניצחון וידמה את המצב שלנו בצורה הכי מדויקת. מטוס שצולל אל הלוא נודע מתוך רצון לנצח – חרף התוצאות הלא נעימות."

"הכרנו בגייז בר שכונתי בעיר שכם.", הם אומרים בצחוק. אבל מסתבר שכולם חברים של כולם מהצבא/ שכונה/ משפחה כמו שישראלים יודעים הכי טוב- להכיר את כולם.
ההשתתפות בתחרות השנה היא כמו הגשמת חלום עבור חברי הקבוצה שמציינים: "מכיוון שבשנת 2005 כל מה שהפריד בין הקבוצה לבין ההשתתפות ברד בול פלוגטאג הייתה העובדה שהאירוע נפל בדיוק על ה"שבת חתן" של החתונה של יקיר: "לכן החלטנו שהפעם אנחנו משתתפים וחשבנו שזו יכולה להיות במה נהדרת להעביר תכנים של אהבת המולדת, שלום ושאיפה למצוינות לבני הנוער הפוחזים של דורנו (או בתרגום חופשי :כי אנחנו דפוקים כמו זיתים סורים וחושבים שנצליח לעוף  )".
לירן אלמוזנינו הוא הטייס המהולל שנבחר כי: "הוא שוקל הכי פחות וממשיך להרזות כל עוד אנחנו לא מאכילים אותו. ובעיקר כי הוא הכי זקן וכי הכי פחות איכפת לנו ממנו".
חשבנו שאולי נוכל להוציא קצת רצינות מהחבורה כשניתן להם לדבר על המטוס שאמור לקחת אותם בדרכם לניצחון וזה מה שיצא: "המטוס שלנו מעוצב כמטוס כי  מחקרי עבר רבים הוכיחו שכדי לנוע באוויר במינימום אנרגיה לא דרוש לך:תרנגול הודו ענק, אוטובוס קסמים צהוב, קרפיון ממולא, פינצטה ,דולפין ,סוס יאור וכו'- כדי לעוף צריך מטוס ואנחנו עפים על השיא העולמי!" ואם זה לא רציני אז מה כן?.

ומה הסביבה חושבת על ההומור הפרוע וההרפתקה? "כולם תומכים ועושים LIKE וזה..ובעיקר שואלים הרבה שאלות ואין לנו שום נוסח מוכן ואז אנחנו מתחילים לגמגם על זה שזו מין תחרות שטסים למים עם מטוס שבנינו וזה רציני וכאלו... (מה שבעיקר מצמצם את מעגל החברים שלנו). "